מניעת הטרדות מיניות (זכות)

על פי חוק, הטרדה מינית מוגדרת כאחת מההתנהגויות הבאות:

א) סחיטה באיומים, כאשר המעשה שהאדם נדרש לעשותו הוא בעל אופי מיני.

ב) מעשה מגונה = מוגדר כמעשה לשם גירוי, סיפוק או ביזוי מיניים. הוא יכול להיות כל מגע גופני הנושא אופי מיני הנעשה ללא הסכמה, וכן חשיפת איברים אינטימיים בפני אדם אחר או מציצנות. שני התנאים הנדרשים הם מעשה מבזה או מעשה בכפייה וכן שיהיו בעלי אופי מיני.

ג) התייחסות מינית חוזרת המופנית לאדם ומתמקדת במיניותו כאשר אותו אדם הראה למטריד/ה כי אינו מעוניין בהתייחסויות האמורות.כאן חשוב לציין כי אם מדובר ביחסי מרות, ההסכמה או אי ההסכמה אינן רלוונטיות, כיוון שביחסי מרות אין צורך להראות אי הסכמה. (יחסי מרות הם מצב בו לאדם אחד יש סמכות או השפעה על אדם אחר. לדוגמא מעביד-עובד, מרצה-סטודנט).

ד) הצעות מיניות חוזרות בעלות אופי מיני, המופנות לאדם אשר הראה למטריד/ה כי הוא אינו מעוניין בהצעות האמורות. כדי לקבוע כי מדובר בהצעות חוזרות, יש צורך בבדיקה האם ההצעה היא בעלת אופי מיני והאם ההצעה חוזרת על עצמה.גם כאן אם מדובר במעשים שנעשו במסגרת יחסי מרות, אין צורך להראות אי הסכמה, אך אם מדובר ביחסים שאינם יחסי מרות- יש להסכמה משקל.

ה) ביזוי או השפלה ביחס למינו, מיניותו או נטייתו המינית של אדם. אותו אדם שמופנה כלפיו יחס שכזה אינו נדרש להראות שהדבר מפריע לו. כאשר אנו בוחנים מקרה שעלול להתפרש כביזוי או השפלה ביחס למין, עלינו לשאול האם ההתייחסות אכן קשורה למינו, מיניותו או נטייתו המינית של האדם. האם היא מבזה או משפילה אותו, והאם נאמרה בפניו או שלא בפניו.

(ה.1.) פרסום תצלום, סרט או הקלטה של אדם, המתמקד במיניותו, בנסיבות שבהן הפרסום עלול להשפיל את האדם או לבזותו, ולא ניתנה הסכמתו לפרסום…"

כאן ניתן לראות את לשון החוק למניעת הטרדה מינית, תשנ"ח-1998.

מה אפשר לעשות אם הוטרדתי מינית בעבודה?

אפשר לבחור אם לפנות למשטרה, להגיש תביעת פיצויים אזרחית בבית הדין לעבודה, או להגיש תלונה לנציבות למניעת הטרדה מינית באוניברסיטה - ואפשר גם לבחור לפעול בכל האפיקים, או בחלק מהם.

מידע על הפנייה לנציבות למניעת הטרדה מינית באוניברסיטת תל אביב

על הנציבה לעדכן אותך על זכויותיך בהליך הבירור ועל שלבי הטיפול בהליך הבירור.

התקנון למניעת הטרדה מינית באוניברסיטת ת"א מתייחס גם למקרים שקורים מחוץ לאוניברסיטה, במסגרת פעילות מטעמה.

כשמדובר ביחסי מרות, זה לא משנה אם מה שקרה היה במסגרת פעילות אוניברסיטאית או שלא – הנציבה עדיין מוסמכת לטפל בכך.

הנציבות יכולה לנסות לעזור גם במקרים שקרו מחוץ למסגרת אוניברסיטאית ובהם אין יחסי מרות.

שאלות ותשובות

לפני הבירור

• מה תהליך הבירור מול הנציבות? הנציבה תיפגש איתך כדי לשמוע מה קרה. אם תחליט/י להגיש תלונה, הנציבה תרשום את התלונה שלך במלואה. לאחר מכן היא תבקש ממך לקרוא את התלונה ולתקן את הפרטים, במידת הצורך. לאחר קבלת אישור ממך שהתלונה הכתובה מייצגת נאמנה את דברייך, הנציבה תבקש ממך לחתום עליה לאישור. הליך הבירור יתקיים על ידי הנציבה הן עם הנילון והן עם כל גורם שלדעתה רלוונטי לתלונה. יש לנציבה הסמכות גם לנקוט בצעדי ביניים. בסיום הבירור , על הנציבה להגיש המלצות מפורטות לאחד משלושה המעסיקים באוניברסיטה לקבלת החלטה: הרקטור (אם הנילון הוא מסגל ההוראה), המזכירה האקדמית (אם הנילון הוא סטודנט), סמנכ"ל משאבי אנוש (אם הנילון מהסגל המנהלי). בהמלצה יפורט תהליך הבירור וכן המלצותיה להמשך התהליך במסגרת הליך משמעתי/הליך שימוע, נקיטת צעדים או גניזת התלונה.
• האם אפשר להגיש תלונות אנונימיות? ניתן להגיש תלונות אנונימיות, אבל כאשר מוגשת תלונה הנציבות נדרשת לכתוב דו"ח ובו מופיע שם המתלוננת. לאחר הכנת דו"ח על התלונה על ידי הנציבה, הדו"ח עובר ללשכה המשפטית של האוניברסיטה ולמעסיק לפי הפירוט הבא: אם מדובר על תלונה של סטודנטית - התלונה תדווח למזכירה האקדמית, אם מדובר על תלונה של חברת סגל מנהלי - התלונה תדווח לסמנכ"לית משאבי אנוש, אם מדובר על תלונה של סגל אקדמי - התלונה תדווח לרקטור האוניברסיטה. אין חובה מצד המתלוננ/ת להזדהות או לתת פרטים אישיים בעת הפנייה לנציבות להגשת התלונה. מותר לבקש הסבר למה מבקשים ממך פרטים אישיים אם התלוננת. אפשר גם להגיע אל הנציבות כדי להתייעץ, בלי להגיש תלונה, אבל המקרה (ללא פרטים מזהים שלך) ייכלל בדו"ח השנתי שמתפרסם לכלל קהילת האוניברסיטה. חשוב לדעת: אם ציינת את שם הפוגע/ת, הנציבה חייבת לרשום תלונה ולערוך בירור.
• האם ניתן להגיע עם מלווה? כן. ניתן להגיע כדי להגיש תלונה בליווי חבר/ה, קרוב/ת משפחה, נציג/ה מטעם הארגון או מטעם אגודת הסטודנטים והסטודנטיות, או נציג/ה של מרכז הסיוע. לא ניתן להגיע בליווי עורכ/ת דין.
• יש לי חששות מכך שבעקבות הגשת התלונה, המטריד/ה יתנכלו אליי, וייפגע העתיד המקצועי/האקדמי שלי. מה יקרה אם יתנכלו לי בעקבות הגשת התלונה? תנכלות על רקע תלונה על הטרדה מינית היא עבירה חמורה ומוגדרת אף בחוק. על הנציבה למניעת הטרדה מינית באוניברסיטה לדאוג מיד עם קבלת התלונה לנקוט בכל האמצעים כך שלא יוכלולהתנכל לך. לנציבות יש סמכות לנקוט בסעדי ביניים להפרדת המתלוננים/ות מהנילונים וזאת עד תום הליך הברור.
• נודע לי על מקרה של פגיעה מינית באוניברסיטה. מה עליי לעשות? מומלץ ליצור קשר עם הנפגע/ת, ולשאול לשלומו/לשלומה. אפשר לפרוש בפניה/ו את המידע שמופיע כאן, ולקשר אותו/ה עם הגורמים הרלבנטיים. יש מקרים ובהם אין ברירה אלא לדווח גם ללא הסכמת הנפגע/ת, תלוי בחומרת המקרה, במידת המסוכנות של הפוגע/ת, וכן האם חלה עליך חובת דיווח. חובת הדיווח חלה על פי הנוהל על ראשי/ות יחידות אקדמיות ומנהליות ועובדים/ות בתפקידי ניהול. אלו אחראים/ות לדווח ללא דיחוי לנציבות על כל מקרה שבו נודע להם על חשד לביצוע הטרדה מינית או התנכלות ולהושיט לנציבה כל סיוע שיידרש לטיפול במידע. במקרה שבו לא חלה עליך חובת דיווח, ניתן להתייעץ כיצד לפעול עם איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית, עם הנציבות למניעת הטרדה מינית באוניברסיטת תל-אביב, וכן איתנו בארגון.

מהלך הבירור

• מה משך הליך הבירור? היקף הזמנים של הליך הבירור משתנה בין מקרה למקרה, אבל הוא יכול לקחת זמן. חשוב לדעת שאין התיישנות על המקרה.
• איזה סוג שאלות נשאלות בעת הליך הבירור? הנציבה עשויה לשאול שאלות רלבנטיות כמו – האם יש לך ראיות, מסמכים, עדים למקרה, והאם היא יכולה לפנות אליהם. כדאי להתכונן לכך מראש. בתהליך בירור שנערך באופן תקין, לא ישאלו אותך שאלות לא רלבנטיות על העבר המיני שלך.
• אילו צעדים הנציבה יכולה לנקוט בעת תהליך הבירור, לטובת המתלוננ/ת? הנציבה מוסמכת להמליץ על "סעדי ביניים", שמטרתם להביא להפרדה בין המתלוננ/ת לבין מי שהתלוננו עליו/ה, בכפוף לאישור מהמעסיק. מדובר בצעדים שמיושמים באופן מיידי (ככל הניתן). לנציבות יש גם חובה להציע למתלוננ/ת סעד פסיכולוגי אצל השירות הפסיכולוגי באוניברסיטה – מפגש או שניים במימון האוניברסיטה. הנציבה יכולה גם לבקש הקלות לימודיות עבור המתלוננ/ת, כדי לצמצם את הנזק שנגרם. במידת הצורך, האוניברסיטה תסייע לאתר מנחה חלופי/ת, בהארכת מועדים להגשות ובכל עזרה נוספת שתזדקק/י לה כדי להשלים את הלימודים.

לאחר סיום הבירור

• מה קורה לאחר סיום הבירור? הנציבה לא מקבלת את ההחלטה הסופית: לאחר סיום הבירור, על הנציבה להגיש למעסיק של מי שהתלוננו עליו/ה סיכום בכתב של תהליך הבירור ולהמליץ כיצד לטפל. על המעסיק לקבל החלטה בתוך לא יותר מ-7 ימי עבודה, מיום קבלת הסיכום עם ההמלצות.
• מה קורה אם הוחלט להעביר את התלונה להליך משמעתי? חשוב לדעת שבהליך משמעתי, האוניברסיטה ולא המתלוננ/ת היא התובעת. הדיון בבית הדין המשמעתי מתקיים בדלתיים סגורות, אך קיימת אפשרות שהארגון, או אגודת הסטודנטים והסטודנטיות, ישלחו נציגות מטעמם כדי להשקיף בדיון בבית הדין המשמעתי. פסק הדין וגזר הדין יהיו פומביים – תוך השמטת פרטים שעלולים להוביל לזיהוי פרטי הנפגע/ת והעדים. ההחלטה האם לפרסם את שם הנתבע/ת תתקבל על ידי המותב היושב בדין, לאחר שגם לנפגע/ת תהיה אפשרות להביע עמדה בנושא.
• מה קורה אם אני לא מרוצה מהליך הבירור? יש אפשרות לערער על ההחלטה עבור מי שלא מרוצה מתוצאות הליך הבירור. כדי לערער, צריך לכתוב מכתב לנשיא האוניברסיטה תוך 15 יום מיום קבלת החלטת המעסיק על ידי הנפגע/ת.