דילוג לתוכן המרכזי
לוגו

למען האקלים

הצעת החלטה להתגייסות הארגון למאבק נגד משבר האקלים, שאושרה ברוב קולות על-ידי ועד הארגון בחודש מרץ 2021.

  • מידע כללי
    1. הירתמות ארגון סגל ההוראה והמחקר למניעת אחת מהבעיות החברתיות הקשות ביותר שהאנושות כיום ניצבת בפניה, כגוף המייצג אוכלוסייה נרחבת של עובדים ומלגאים שלה יכול להיות - בתור חלק מהקהילה האקדמית - תפקיד משמעותי במחקר ומציאת פתרונות לבלימת המשבר על היבטיו השונים.
    2. יצירת אמירה של הארגון כתומך במאבק שחלקים מהקהילה המדעית ברחבי העולם נרתמו אליו, וניסיון ליצור אמירה חברתיתשתרתום לא רק את אוניברסיטת תל-אביב, אלא תתחבר לתנועה למען האקלים מחוץ לכותלי הקמפוס, ותוכל לרתום גם את הציבור הרחב.
    3. עידוד מעורבות בתחומי אקלים. התערבות קהילתית והובלת המאבק במשבר האקלים.
    4. דרישה לגיבוש ויישום תכנית פעולה מקיפה בשיתוף עם נציגי האוניברסיטה והסטודנטים, כולל ארגוני עובדים נוספים בקמפוס ובאקדמיה, בתכנית פעולה מפורטת וממוקדת יעדים ולוחות זמנים. לארגון חשיבות מיוחדת בהקשר זה,משום שהוא מייצג את אוכלוסיית העובדים, העובדות, תלמידי ותלמידות המחקר ויכול להביא פרפסקטיבה הלוקחת בחשבון את הצרכים של אותן קבוצות בקמפוס, ואת המציאות בשטחמבחינת תשתיות, בעיות וקשיים העלולים להתעורר בעת יישום התוכנית, ועוד. (נספח א' וב')

רקע כללי

מעל 97% ממדעני ומדעניות האקלים מסכימים כי אנו בעיצומה של קריסה אקלימית חסרת תקדים אשר סביר מאוד להניח שצורת הארגון של הכלכלה והחברה האנושית אחראית לה,, וכי ההתחממות נגרמת כתוצאה מפליטות גזי חממה, הנוצרות בעיקר מתעשיית הדלקים המאובנים (פחם, נפט וגז), מתעשיית המזון מן החי, מתעשיית החקלאות ועוד.

העלייה בטמפרטורות משפיעה על ישראל כבר היום, ובאה לידי ביטוי בעלייה בתדירות של אירועי מזג אוויר קיצוניים כמו שריפות ושיטפונות. עפ"י דוח של השירות המטאורולוגי מ-2018,הטמפרטורה הממוצעת בישראל עלתה בכמעט 2 מעלות בשלושת העשורים האחרונים!

ע"פ הדוחות המחקריים של ה-IPCC, פאנל המדענים של האו"ם, כדי לבלום את ההתחממות הגלובלית יש להפחית את פליטות גזי החממה ב-45% עד שנת 2030 וב-100% עד שנת 2050. בועידת האקלים הבינלאומית המקוונת, שנערכה בדצמבר 2020, מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש קרא להנהגות מדינות ברחבי העולם להכריז על מצב חירום אקלימי, ולהעלות את יעדי ההפחתה בפליטות. רה"מ נתניהו העלה את ההתחייבות של ישראל - שלא עמדה בהתחייבויות למעבר ייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת עד 2020 - באופן סמלי בלבד, להפחתה ב-30% עד 2030 וב-100% עד 2050, ללא הצבת תוכניות ממשלתיות קונקרטיות.

בנוסף למדינות ולרשויות מקומיות שהכריזו על מצב חירום אקלימי, גם מוסדות אקדמיים ברחבי העולם הצטרפו וחתמו על מכתב הצהרה על מצב חירום אקלימי, הכוללת התחייבות לאיפוס פליטות, הסטת השקעות מתאגידים מזהמים, ועוד. עד כה, חתמו על המכתב 293 מוסדות השכלה גבוהה המייצגים מעל 4 מיליון תלמידים. [[ראו נספח א'.]]

הגיע הזמן שאוניברסיטאות בארץ, כולל אוניברסיטת תל אביב, יתחילו לקחת חלק במניעת אסון האקלים. סטודנטים וסטודנטיות מבינים זאת - כך למשל, בשנת 2020 החליטה התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות בישראל על הצבת משבר האקלים כאחד מהנושאים בראש סדר העדיפויות שלה, ובמסגרת מסמך "100 ימים" שהגישה לממשלת ישראל הכולל את מגוון דרישותיה, כללה גם דרישות הנוגעות לפתרון משבר האקלים. הצעת החלטה דומה להצעה זו אושרה בסוף חודש פברואר באגודת הסטודנטים והסטודנטיות של אוניברסיטת תל אביב (לאחר שלפני מספר חודשים, אושרה הצעה בנוסח דומה גם באגודה באוניברסיטת בן גוריון בנגב).

אוניברסיטת תל-אביב היא המוסד האקדמי הגדול במדינת ישראל, ובהתאם חזון האונ' חותר למצוינות אקדמית עם אחריות חברתית כלפי החברה הישראלית. בין תחומי המחקר המגוונים של האוניברסיטה נכלל משבר האקלים והשפעותיו רחבות ההיקף. מן הראוי שגוף מחקר אקדמי בינלאומי שפועל בתחום זה, ושחרת על דגלו את האחריות החברתית כלפי החברה הישראלית, ייקח חלק בתנועה העולמית לעצירת משבר האקלים על השלכותיו ההרסניות - על האנושות, החי והצומח. זאת בפרט לאור הצטרפות מוסדות אקדמיים מובילים ברחבי העולם לתנועה זו.

מתוקף תפקידנו כארגון המייצג ציבור רחב בקמפוס ואשר תפקידו לדאוג לרווחת חבריו ולאינטרסים ארוכי הטווח, נרצה לתמוך בעמדה אותה הציבו סטודנטים וסטודנטיות, חברות וחברי סגל המוטרדות ממשבר האקלים ומעוניינות לרתום את אוניברסיטת תל אביב לנושא. נפעל להשתמש באמצעים שלנו כציבור מאוגד כדי להשפיע על סביבת מחייתנו ועל-מנת למנוע פגיעה באיכות החיים כתוצאה מקריסת האקלים כפי שאנו מכירים אותו.

תוכן ההצעה

  1. הארגון יתמוך במאבק לעצירת משבר האקלים, ויכלול את הסוגיה כחלק מסדר היום בשנים הקרובות. בכל פעילויותיו, ישים הארגון דגש על הפחתת טביעת רגל אקולוגית ומניעת זיהום.
  2. יוקם צוות אקלים בארגון שייקח אחריות על קידום התחום לאורך השנה, ויציג בפני הוועד, וחברות וחברי הארגון, הצעות לדרכי פעולה לקידום הנושא.
  3. צוות אקלים יציג בתחילת כל סמסטר רשימה של פעילויות אפשריות עבור הארגון וחברי הארגון.
  4. צוות אקלים יהיה חשוף לפעילויות הרכש וההשקעות של הארגון, ויוכל להציע הצעות לשיפור טביעת הרגל האקולוגית של הארגון. צוות אקלים יביא הצעות לועדת הביקורת בנושאי זיהום ודלקים פוסיליים.
  5. הארגון יפעל באופן בר קיימא:
    1. יאפשר לחבריו לקבל שירותים באופן מקוון, וללא ייצור פסולת.
    2. יסיט השקעותיו (ככל שניתן) מתעשיות מזהמות ודלקים פוסיליים.
    3. ישתמש במוצרים רב פעמיים ומתכלים באירועים.
    4. יעודד שימוש בתחבורה ציבורית בקרב חברי הארגון, לדוגמה על ידי מעקב אחרי החזרי נסיעות לחברים המשתמשים בתחבורה ציבורית.
  6. הארגון יפעל להעלאת מודעות חברי וחברות הארגון למשבר האקלים ולצורך לפעול נגדו. פעילויות להעלאת מודעות מול חברי וחברות הארגון יכולות לכלול הרצאות על המאבק למען האקלים, ובחינת האפשרות של התארגנות להשתתפות בימי פעולה למען האקלים בטווח הארוך יותר - מצעד האקלים השנתי, למשל.
  7. הארגון יפעל לקידום חתימה על הצהרת מצב חירום אקלימי ולהכנת תוכנית פעולה כמפורט בנספח ב' מול הנהלת האוניברסיטה, בפורומים רלבנטיים (כגון הסנאט, המועצה הירוקה, וכו'). מטרת ההכרזה, שמצורפת בנספח א', היא אמירה חברתית של האקדמיה שתופנה גם אל מחוץ לכותלי האוניברסיטה ואל הציבור הישראלי הרחב. הארגון ישאף לייצר שיתוף פעולה עם אגודת הסטודנטים והסטודנטיות ותאים סטודנטיאליים סביבתיים, וכן ארגוני עובדים נוספים בקמפוס וברמה הארצית, סביב העלאת הנושא לסדר היום של האקדמיה בישראל.
עודכן לאחרונה ב־23:24
, 25 בספטמבר 2021